מודל עסקי של תוכנה קיניינית לעומת תוכנה חופשית - איך עושים כסף מתוכנה חופשית

בהמשך למאמר הקודם בסידרה שדיבר על כך שתוכנה חופשית אינה בהכרח חינמית.
חשבתי שרצוי לדבר קצת יותר על נושא המודלים העסקיים בתוכנה חופשית מול תוכנה קניינית ולהדגיש עוד מספר נקודות מדוע המודל העסקי של תוכנה קניינית הוא לא טוב למשתמשים. למרות שאיני מומחה גדול במנהל עסקים, עדיין יש לי קצת ניסיון בעסקים (בערך 10 שנים).
מאמר זה אינו מתימר להיות ניתוח עסקי מקיף, הוא רק, כמו הכותרת שלו, הגיגים על מחשבים ובמקרה זה, הגיגים על מודלים עסקיים בתוכנה חופשית מול מודל התוכנה הקניינית.

מודל עסקי בתוכנה קניינית

בתוכנה קיניינית, המודל העסקי הוא שכותב התוכנה מוכר למשתמשים זכות שימוש בתוכנה.
בדרך כלל גם מגביל אותם על אילו מחשבים הם יכולים להריץ את התוכנה ולאילו ישומים, כמו כן אינו מאפשר למשתמשים לתת לאחרים להשתמש בתוכנה על מחשבים שלהם, אינו מאפשר למשתמשים ללמוד כיצד התוכנה בנוייה וכמובן שאינו מאפשר שיפורים לתוכנה.
מודל זה הוא לכשעצמו לא מוסרי וזה נידון כבר במאמר הראשון.

לאחר שנמכרה גרסה אחת של התוכנה, עסוקה החברה שכתבה את התוכנה בדרך כלל בכתיבת הגרסה הבאה של התוכנה.
כאשר יוצאת הגרסה הבאה של התוכנה, כמובן שכל מי שרוצה אותה חייב לקנות אותה.
לפעמים נותנים לרוכשי הגרסה הקודמת הנחה (מה שנקרא שידרוג או upgrade).
כמובן שחייבים למצוא כל דרך אפשרית להכריח את כולם לעשות שידרוג כי אחרת לא ניתן יהיה להרוויח על כל העבודה הקשה שנעשתה בכתיבת הגרסה החדשה.
בדרך כלל השיטה להכריח אנשים לעשות שידרוג היא להוסיף פונקציות שלפעמים לא ממש צריך אותן.
כמו כן משנים את מבנה הקובץ שהתוכנה יוצרת כך שלא יהיה תואם למבנה הקובץ שיצרה התוכנה הישנה וכך מכריחים אנשים לקנות את הגרסה הנוכחית.
כאשר נמצא באג בגרסה הקיימת או גרסה ישנה, אין שום אינטרס לחברה שכתבה את התוכנה לתקן את הבאג, הרי היא לא מרוויחה מהגרסה הקיימת כמו שהיא מרוויחה מגרסה חדשה. המשאבים של כל חברה מן הסתם מוגבלים ולכן כל מנהל יעדיף להשקיע את המשאבים בדברים שמביאים יותר כסף ולא בדברים שכמעט ולא מביאים כסף כמו תיקון באגים. מיד אנו רואים עוד סיבה מדוע תוכנה קיניינית אינה דבר טוב למשתמשים - אנחנו תלויים בחסדי החברה על מנת שתתקן את התוכנה ולחברה, אין ממש אינטרס לעשות את זה אז אנחנו הלקוחות שוב מפסידים.

בעיה נוספת של תוכנה קיניינית היא שבדרך כלל החברות אינן סומכות על הלקוח שישמור על תנאי הרשיון ולכן מוסיפות מנגנוני הגנה בפני העתקה, מנגנונים אלו הולכים ומשתכללים ומושקע מאמץ רב בפיתוחם ומי משלם את זה? כמובן אנחנו הלקוחות אז יוצא שאנחנו משלמים יותר ויותר על פחות ופחות.
כמובן שתמיד יהיו האקרים (במובן השלילי של המילה) שיצליחו לפרוץ את ההגנה ויפיצו מה שנקרא היום Cracks שהם בעצם תוכנות קטנות המאפשרות פריצת ההגנה.
דבר מעניין שראיתי הוא שלפעמים תוכנה מוגנת גורמת ללקוח החוקי לבעיות עקב כשלים (באגים) במערך ההגנה בפני העתקה, כמובן שאותו אדם שלא קנה את התוכנה אלא משתמש ב crack לא סובל מהבעיות האלו כך שהגנה בפני העתקה מפריעה לא לגנב אלא ללקוח החוקי!

שוב ושוב אנחנו רואים שבמודל העסקי של תוכנה קניינית הלקוח הוא המפסיד העיקרי.
מודל עסקי בו צד אחד מרוויח וצד אחד מפסיד הוא לדעתי מודל עסקי מיושן.
הגישה היום היא גישת ה win-win גישה בה שני הצדדים מרוויחים.
כאן מגיע מודל התוכנה החופשית.

תוכנה חופשית

בתוכנה חופשית יש ארבע חרויות בסיסיות למשתמש:

1. הזכות להריץ את התוכנה על כל מחשב לכל מטרה
2. הזכות לתת לאחרים עותקים של התוכנה
3. הזכות לללמוד כיצד התוכנה כתובה
4. הזכות לשפר את התוכנה

מכיוון שתוכנה חופשית ניתנת להעתקה, מיד חושבים שתוכנה חופשית תביא בהכרח להפסדים לכותב התוכנה.
התשובה היא חד משמעית לא.
תוכנה חופשית אולי לא תאפשר לכותב התוכנה או משווק התוכנה לעשות רווחים של מלירדי דולרים אבל בהחלט תאפשר לו ולעובדים שלו להתפרנס טוב.
איך אפשר להתפרנס מזה? מיד שואלים כולם.
כאן מגיע לעזרתינו דבר נוסף שרובינו לא רגילים אליו וזוהי אפשרות השינוי של התוכנה.
תוכנה שנכתבה למטרה מסויימת לעולם לא תתאים לכל המטרות ולכל המשתמשים, הרי יש הרבה מטרות להרצת תוכנה וגם יש הרבה סוגי אנשים, אין שני אנשים דומים ולכולם העדפות שונות.
מדוע שלא נמכור התאמות של התוכנה לאנשים?
מדוע שלא נמכור שרותי התקנה של התוכנה?
מדוע שלא נמכור שרותי הדרכה לתוכנה?
מדוע שלא נמכור ספרים על שימוש בתוכנה?

כמובן שאפשר למכור את התוכנה עצמה וכמובן שאפשר למכור גרסאות חדשות של התוכנה אבל זה כמובן לא יהיה הרווח העקרי שלנו מכיוון שבתוכנה חופשית יש את החופש להעתיק את התוכנה. כל השיטות להרוויח כסף שהוזכרו לעיל הינן רווחים ישירים מהתוכנה.
ניתן לגם להגיע לרווחים עקיפים מהתוכנה ע"י ניהול מועדוני משתמשים, מכירת מוצרים נלווים, מכירת מחשבים שעליהם התוכנה מותקנת ועוד ועוד.

האם זה רווחי? האם לא יותר קל להרוויח ממכירת התוכנה בלבד?
זו אכן לא שאלה קלה אבל כאשר מוסיפים לזה את נושא טובת הלקוח רואים שהמודל העסקי של תוכנה חופשית הרבה יותר טוב ללקוח ובטווח הארוך כידוע מה שטוב ללקוח מביא לקורות נוספים, מה שמביא לרווח יותר גדול.
בנוסף לכך, אסור לשכוח את המימד המוסרי, אנחנו אולי אנשי עסקים אבל גם אנשי עסקים הם בני אדם ומוסר הוא דבר שחשוב לשמור עליו.

סיכום

מאמר זה נכתב לאחר תגובות למאמר הקודם שנושאו היה דומה וכן לאחר דיון שקראתי בנושא פרצות אבטחה בתוכנות שאחד הדברים הבולטים בו היה שגם בתוכנות קניניות וגם בתוכנות חופשיות יש פרצות אבטחה אבל הדבר המעניין היה שבתוכנות חופשיות פרצות האבטחה בדרך כלל תוקנו במהירות רבה יותר. דבר זה עורר אותי לחשוב על כמה יותר טוב ללקוח שהתוכנה תיהיה חופשית.
מאמר זה סקר בתחילתו את המודל העסקי של תוכנה קיניינית ולאחר מכן הציג את החסרונות של מודל עסקי זה מצידו של הלקוח. מצידה של החברה החסרונות באים לידי ביטוי רק בטווח הרחוק יותר, בטווח המידי, יתכן והרווח יהיה גדול יותר במודל הקינייני. אבל למי שרוצה לעבוד במודל של win-win רצוי מאד שיעבוד לפי מודל הקוד הפתוח.